! "" "" "" "" "" "" "שתיקה" "" "" "" "" "!!

! "" "" "" "" "" "" "שתיקה" "" "" "" "" "!!

הלילה ... לא ... אין לי חלומות!

"" "SILENCE ................." "" ""!

שוב ... וכמעט תמיד מגיע ..... תן לי ער ....
לילה שקט שבו אנשים לישון ו ... אין לי חלום,
שלי ריק ולא הצליח לברוח מוח המפגש שלו .. .
בורח לי חיים .... ועוד ... אני רציתי לקבור אותי במיטה שלו. לילות ארוכים של השתיקה שלי, שבו אף אחד לא יודעת אם אני ישן או ער, רטוב וקר ... שהרגליים החשופות שלי ... ממשיך לעלות, בלי לבקש את החמימות של שמיכה ... שום רצון לחפש תרופה, שאני עטוף במעגל שלך ... ואז ... אני לא לצאת או להיכנס. יודע אם זה כבר לא לי מי ... אני לא אברח מפגש הרע שלו, שבו פחדן ... אני חושב שאני מתלונן על כך שיש כל כך הרבה וכל כך פחדתי .. ותן לי לחשוב ככה ..... אני כבר יודע ... אם אני אצא מכאן. .. אתה יכול לגלות ... תן לי לפחד יותר. אני אני מתגעגע לכל כך הרבה זמן שאיבדתי .. לבד ונטוש בכאן שלפעמים אני חושב שאם הייתי לפני ... לפני ... ואם זה היה יותר יפה, כל מה שאני זוכר הוא שלנצח .. כל אחד מהניסיונות שלי, הסוף ... תמיד כאב לי והייתי צריך לחזור למקום שבו אני נמצא עכשיו. לא יודע אם אני עייף או קיבלתי את הגורל הוא הכניס אותי,אבל עדיין אני יודע שיש ... הרבה מעבר למערה שבו שלי, נושבת רוחות, איש חייכן קיימת ... כאשר האהבה ... מחממת את הגוף שלך השתוקק, אותו החיוך ... איבדתי את פניו החיוורות שלי ואינו זוכר הרבה. ואני יודע שיש ילדים לצחוק ... ולשחק בכל יום ... ואומרים להם סיפורים ... ועפו לבנים היונים והכוכב כחול יישאר כפי שמים, יותר, בבדידות של המערה שלי ... שבו לאור הירח, penetra.dentro אי פעם, יש לילות בלבד ... וכל אחד מהם ... ועוד שתיקה ... דממה.

¡!!!!!¡¡¡ """"""""""""" S I L E N C I O """"""""""!!!!!!!!!!!!!!!

¡¡¡¡¡ que esta noche sin SUEÑOS... hasta no tengo... !!!!

¡¡¡ """ S I L E N C I O ................."""""!!!!!!

Una vez más ... y casi siempre que llega..... me deja despierto....
noche silenciosa donde la gente duerme y yo ... no tengo sueño,
con mi mente vacía sin poder escapar de su encuentro ...
se me escapa la vida .... y corro a enterrarme más ... en su lecho.

Noches largas de mi silencio, donde nadie sabe si duermo o estoy despierto,
frío húmedo ... que por mis desnudas piernas ... sigue subiendo,
sin buscar el calor de una sabana ... sin ganas de buscarle un remedio,
que envuelto en su círculo estoy ... y de ahí ... no salgo ni entro .

Ya no sé si soy yo quien ... no quiero escapar de su maléfico encuentro,
cual cobarde me creo ... que me quejo por tener.. tanto y tanto miedo
y me dejo quedar pensando que como esto ..... ya lo conozco ...
si salgo de aquí ... lo que pueda encontrar fuera ... me dé más miedo.

Añoro tanto el tiempo que he perdido ..solo y abandonado aquí dentro
que aveces pienso si hubo un antes ... y si ese antes ... era más bello,
lo único que puedo recordar es que siempre.. a cada uno de mis intentos,
al final ...me hicieron daño y siempre tuve que volver a donde ahora me encuentro.

No sé si es que ya estoy cansado o he aceptado el destino que Él me ha puesto
pero aún sé que allá ... mucho más allá en donde en mi cueva, soplan los vientos,
la sonrisa del hombre existe ... cuando el amor ... calienta su ansiado cuerpo,
esa misma sonrisa ... que mi pálida cara perdió y hace muchísimo que no recuerdo.

Y sé que allí ríen los niños ... y que a diario ... juegan y les cuentan cuentos ...
y vuelan las Palomas Blancas y las Estrellas siguen siendo Azules como el Cielo,
más, en la soledad de mi cueva ... donde la luz de la Luna, jamás penetra.dentro,
solo existen noches ... y en cada una de ellas... silencio ... y más silencio .