"" אהבה אסורה של ציפורים ... "" "

סליחה על הטעויות של תרגום של הבלוג הזה

"" אהבה אסורה של ציפורים ... "" "

מהמרפסת של בית לקצה השני, 8 מטרים הפרידו ביניהם ...
ובכל בוקר, הבעלים שלהם, הכלובים שלהם, פנים אל פנים הניחו,
"בוקר טוב ... אנה ... - שברכת מחייך עוסקת ...
בוקר טוב ... - ועד לשקיעה, ציפורים יצאו משם ... - בוקר טוב האהבה שלי ... שלא התראינו ... הלילה גרם לי הרבה זמן ... - בוקר טוב ... החנפן שלי, שהיה עצבני שלרוצים לראות את הפנים שלך זה שהבעלים לא ידעו כמה אוהבים את הזמיר והכנרת קיבלו היו רק ציפורים ... שר על ... שירי נשמה!. בזמן שהם, מהכלובים שלהם, שבו רק חלומות אסרו על אהבה ... - היא אהבה בלתי אפשרית ... הנסיך שלי, הכלוב שלך תמיד יהיה בשלט הרחוק שלי - אהוב ... לא סובל ... כי אני מסתפק בצפייה מהחזית, העיניים שלך ואני יודע שיש לך עסק ... והאהבה שלי, מהכלוב הזה .... אני לא להרפות ...-אז ... אם אתה לא אוהב את לכלוב שלי והכלוב שלך יהיה הבית שלנו ...? אהבה, שלי ... כי בלי אהבה ... ? או כלוב זהב, החיים שלי יהיו תקוות אסורות אהבה הן מה שהלב שלנו החליט לקחת על עצם את הנשמה .. - אני בלעדיך ... אני לא רוצה לחיות ... נסיך והחיים שלי ... אני לא העיניים שלך! וכך, רק להסתכל, שירי אהבה בחיים שאף אחד לא שומע את השירה,בידיעה כי בשעה בין הערביים, כאשר דלתות המרפסת נפתחו והוא נכנס, כדי למחרת, הכנרית עם המתים אדונו, שעות היו עוברות אותם ... ואילו הזמיר עם פילגשו ... מחכה לרגע לראות אותה בבוקר. Amores אסור ליהנות בשקט, כאשר האדונים, תביעת רכוש על תחושה שזה מסתכם רק כאשר הלב והנשמה של להבה,הולך כל כך רחוק מהגוף. .. יוצרים שחולם ... וחלומות .. אוהב .. אהבה אסורה הטוב ביותר ... בלי אהבה, להיות אהוב על ידי הבעלים או שהם אוהבים ...!. אבל יום אחד, ציפורים אהבה, הם חשבו שאדוניהם, כפי שקרה להם ... לו, נסתרים מוילאות, לפני שפתח את הדלת מתיקות הסתכלו והיא צפתה בזריחה ... את הזמן כדי לפתוח את הדלת שאתה בא לשם כדי להשגיח מכל מרפסת, אם זה לא היה אהבה .. אלוהים אומר לו! וכך, אחד את השני ... בדממה ... אבל ממעמקי האהבה של הנשמה, ארבעה מהם פשוט אהבתי את החלומות, אהבה אסורה, מהרכוש ששולם ורצינו חלומות Elf, אלה אוהבים את העולם, אהבה כל הזמן, לא היו להם רגע של אהבה. ... "... אבל אז היום, אני לא יכול להגיד שום דבר ..."

"" el Amor PROHIBIDO de los pajarillos ..."""

Desde el balcón de una casa a la otra, 8 largos metros los separaban ...
y cada mañana, sus propietarios, sus jaulas, frente a frente colocaban,
-Buenos días ... señora Ana ...- aquel sonriente saludo se dedicaban ...
-Buenos días ...- y hasta el atardecer, los pájaros allí dejaban ...

-¡¡¡ Buenos días mi amor ... que sin verte... la noche se me hizo larga ...
-¡¡¡ Buenos días ... mi adulador , que nerviosa estaba por desear ver tu cara
Que sus dueños nunca supieron cuanto amor el ruiseñor y la canaria se daban
¡¡¡ simplemente eran pájaros ... que cantaban sin cesar ... canciones del alma!!!.

Mientras ellos, desde sus jaulas, en su amor prohibido solo sueños se contaban ...
-¡¡¡ Es un amor imposible... mi Príncipe, tu jaula siempre estará de la mía alejada
-¡¡¡ Amada mía ... no sufras ...pues yo me conformo  con ver de frente, tu mirada
y ya sé que tienes un dueño ... y mi ama, de esta jaula....jamás me soltara ...

-Entonces ...¿ para que amarnos si nunca mi jaula y tu jaula, será nuestra casa...?
-Mi amor ... ¡¡¡porque sin amarte ... ni en una jaula de oro, mi vida tendrá esperanzas?
amores prohibidos son los que nuestros corazones han decidido llevar en el alma ..
-¡¡¡Yo sin ti ... tampoco quiero vivir ... mi Príncipe y muerta estoy sin tu mirada ...!!!

Y así, con solo verse, se cantaban Poemas de amor que nadie en la vida escuchara,
aun sabiendo que al atardecer, cuando se abrieran las puertas del balcón y entraran,
hasta el día siguiente, la canaria con su amo, muerta, las horas vería pasarlas ...
mientras el ruiseñor con su ama ... esperaba el momento de volver a verla, por la mañana.

Amores prohibidos que gozan en el silencio, cuando los amos, su propiedad reclaman
más aquel sentimiento, que solo hierve, cuando el corazón y su alma los llama,
va tan lejos del cuerpo ... que formando sueños ... y en sueños .. se aman ..
¡¡¡ mejor amar lo prohibido ... que sin amar, ser amado por dueño o ama ...!!!.

Pero un día, los enamorados pájaros, pensaron que a sus amos, igual les pasaba...
pues él, desde las cortinas escondido, antes de abrir la puerta, dulcemente la miraba
y ella miraba las horas del amanecer ... que el tiempo de abrir la puerta no le llegaba
para verse después desde cada balcón, que si no era amor ..¡¡¡que Dios lo contara !!!

Y así, unos y otros... en el silencio... pero desde lo más hondo del amor del alma,
los cuatro se amaban con solo los sueños, amores prohibidos, de propiedades pagadas
y quiso el Duende de los Sueños, que aquellos amores que el mundo, amar no dejaba,
tuvieran su momento de amor .... "pero de ese momento ...hoy, no puedo contar ... nada"