תגיד לי ...... דוור ... 1 ... 2 .... 3 ... 4 .... 5 ... !!

סליחה על השגיאות בתרגום של הבלוג הזה

תגיד לי ...... דוור ... 1 ... 2 .... 3 ... 4 .... 5 ... !!

                            תגיד לי .... דוור ....! - תגיד לי פוסטמן ... אז אתה חושב שיום אחד למצוא את המשורר ... ? כי אנחנו יורדים לחולות של החוף הזה יותר מחודש ושנשארנו לנו ... כשהלילה מכוסה בים שלה בצבע הירוק כהה גלימה והחול הלבן ... - אני לא יכול לתת לך תשובה קבצן ואת רוצה ... אני רוצה ... אבל הוא תמיד אמר לי שבמהלך הירחים הבהירים כוכבים כחלחלים ..., באותם החולות האהובות שלו, והשאיר את חותמם בצורה של נשיקות ושירי ערש ... דוור ... אגיד לי שלך שתביא ו חדשות לובשות ... מה היה יכול לקרות למשורר ... בגלל מערה שלו סגורה לרוח ... לחלק העליון של ההר, נופל, והיה המום שכן אקו העט שלו הפסיק את שיריו בלי מילים ...?. "אמר למישהו יאהב אותי נואש ... החברה פרסם יותר מעשרים שפות,אשר הייתה לצעוק לעולם כמה אהבה ... אהבתי אותה, או אולי מחכה ... שמישהו יגיד לי ... "דרימר, עדיין אוהב וקורא כאשר עייף שקרים .." - יגידו לי ... אהב את שניהם פוסטמן בחינם עכשיו היא לא יכולה לכתוב שיר אחד?, ומה שאני לא יכול להבין איך הוא יכול לאהוב מבלי לראות את העור או השיער שלך ... בלי להרגיש את הרטיבות של שפתיה ובמערה הרטובה שלה חסר תחושה ... - קבצן חבר היקר שלי ... בני אדם לעולם לא יבינו את האהבה של משוררים, כי כמו שהוא אמר לי ... היה לי 04:59 ... ולפני שש ... כדי להרטיב את שפתיו הגיע לפה שלו, כלומר דרך הרוחות .. שתבין ...?. - תגיד לי פוסטמן ... האם זה נכון שכוכבי ירחים כחלחלים ... טיסה בלילה כגובלין למיטה שבה היא הייתה ... העמיד פנים ישנות .... אבל מחכהלתשוקה שלו המשורר ואוהב בשתיקה, שעד עלות השחר שוב ...? - unDia אהב אותה עד כדי כך שהוא מצא את הזאב זועם הליכה במורד הגבעה ... ואמר שראה את אהובתו ל מבעד לעיניו, ואילו בעוז את שיניו לימד אותה ... והיא גרה במערה ויש אומרים ... שילד שנולד לאהבה בין וולף והמשורר. "תגיד לי פוסטמן ... אני לא אומר שום דבר ... כי אני פשוט ראיתי ... שם ... בי התרסקות הגלים .. דמות גבר ... כדמותו של המשורר .... אף אחד יכול להיות ... אבן ישנה ... שאינו זזה בעת הגלים הגועשים של הים ... נגד גופו ... הוא נפגע ... - אתה קבצן נכון ... שלא אבן .... למרות זמן ... גם מה שהיית ... הוא הגוף נשאר אינרטי משורר משותק ... מחיפוש חותמם ... ואלוהים רצה לטלטל הפך ... בעוד אהוב .... מגיע לצד שלו ... - תגיד לי ... פוסטמן מה אנחנו עושים עכשיו שהגוף שלו לא יכתוב יותר שירים ... ? - בוא פשוט להירגע ... רק במקרה ...זה החלום הנצחי של משוררים ... אהבתה ... מעבר למוות ... ומי יודע ... אם הגלים יצרו גופה

¡¡¡¡¡¡¡¡ DIME...... CARTERO ...1...2....3...4....5... !!!!!!!!!!!

                            ¡¡¡¡¡¡  DIME ....  CARTERO ....!!!!!

- Dime Cartero ... ¿ tu crees que encontraremos algún día al Poeta ... ?
pues llevamos bajando a los arenales de esta playa más de un mes y lo que nos queda...
cuando la noche cubre con su oscuro manto el verde mar y la blanca arena ...

-¡¡¡ No puedo darte una respuesta Mendigo y querer ... quisiera ...
pero él siempre me contaba que durante las brillantes Lunas de Estrellas Azuladas ...
su amada, sobre estas mismas arenas, dejaba su huella en forma de besos y nanas ...

-Dime Cartero ...tu que traes y noticias llevas ...¿ que le habrá pasado al Poeta ...
pues su Cueva sigue cerrada y hasta el Viento ... a la cima de la Montaña, no llega,
y el Eco se quedó mudo desde que su pluma dejó sus Poemas sin letras ...?.

-Alguien me dijo que desesperado de Amor ... ahora publica en más de veinte lenguas,
cual quisiera gritarle al Mundo cuanto Amor ... Amó por ella o tal vez esperando ...
que alguien le diga ... " Soñador, te sigue amando y te lee cuando cansada se acuesta.."

- Dime Cartero ...¿ tanto la Amó para que ahora sin ella no pueda escribir un solo Poema?
y lo que no puedo entender es como la pudo Amar sin ver su piel ni su cabellera ...
sin sentir la humedad de sus labios ni adormecer en su húmeda cueva ...

- Mi querido amigo Mendigo ... los humanos nunca comprenderemos el Amor de los Poetas
pues como él me decía... contaba de uno hasta cinco... y antes de llegar a seis ...
a sus labios llegaba  la húmeda boca de ella, atraves de los Vientos ..¿ quien lo entendiera...?.

- Dime Cartero ... ¿ es verdad que en las Lunas de Azuladas Estrellas ... volaba en las noches
como un Duende hasta la cama donde estaba ella ... haciéndose la dormida .... pero esperando
la pasion de su Poeta y amándose en ese SILENCIO  hasta que la madrugada volviera ...?

- ¡¡¡ La amaba tanto que undía se encontró a una enfurecida Loba caminando por la ladera...
y dijo ver a su amada a traves de sus ojos, mientras con los dientes enseñaba su fiereza ...
y con ella vivió en la Cueva y hay quien dice ... que una niña nació del Amor entre la Loba y el Poeta.

-Dime Cartero ...¡¡¡ ya no me digas nada ... pues acabo de ver ... allí ... donde las olas se estrellan..
una figura de hombre ... como la figura del Poeta .... aunque solo pueda ser ... una vieja piedra ...
que no se mueve cuando las olas embravecidas del mar ... contra su cuerpo... se golpea ...

- ¡¡¡ Tienes razón Mendigo ... aquello no es una piedra .... aunque es vez ... bien lo quisiera ...
es el cuerpo inerte del Poeta que paralizado se quedó ... de tanto buscar su huella ...
y quiso Dios que en roca se convirtiera ... mientras su amada .... a su lado no llega ...

- Dime Cartero ...¿ que hacemos ahora que su cuerpo ya no escribirá más Poemas ... ?
- ¡¡¡ Dejémoslo descansar ...  por si acaso ... ese es el Sueño Eterno de los Poetas ...
cuyo Amor ... va más allá de la Muerte ... y quien sabe ... si las olas forman el cuerpo de ella