"" כאשר חלק אחד מת .. חלק אחד ... מת יותר מדי .. ""

סליחה על השגיאות בתרגום של הבלוג הזה

"" כאשר חלק אחד מת .. חלק אחד ... מת יותר מדי .. ""

כמו מזכרת גימור חלום מופיע שוב לא מת, 
אבל אני מסתכל משם כאילו לא היה המאהב שלי 
אני מרגיש מוזר כשאני חושב כמה אני אוהב אותך וזהו. 

בין שאני לא מכיר בוהמי ובדידות שמכסה אותי כיום, 
אפילו לא זוכר את ציפורים שנבטו בתוכי, 
שעד עתה לא היו החלומות של תשוקה שלי כל כך מהר. 

עכשיו רואה שאתה עובר יפה ומקסים, אבל אינו משנה את הדם שלי והלב שלי, 
היום אפילו לא להסתכל רחוק כדי לראות מלא תשוקה, 
 היום, צימוקים וכל דבר הוא בגלל שאני לא אחד שאוהב אותך. 

ועדיין דבוקים צלחות שבורות, שבור היום הם 
לא הצליח להחזיר את האש כדי לשרוף את הקרח היה 
שעזבת, היום עברו בלילה, ואהבתי אותך ... מת. 

זוכר מוזר אבל היום, עם אותו העט, אבל בלי תשוקה 
כאילו הרכבת האחרונה שיצאה מהתחנה ש, של שתיים, 
מוצא אותך נשאר בתהום נשייה ... הוא המשיך ללכת, אבל איפה הייתי ...? 

תחושה מוזרה משותפת על ידי אותו לכתוב לך היום ואתמול חלם, 
כי להיות אותו הדם שעובר דרך אותו הגוף, לא מרגיש היום 
שאש אהבה .... volvoretas אלה שלא רפרוף לבו. 

אתה שמאל או משמאלך ...., אני לא זוכר שהלך ראשון 
רק יודע שמת והרבה אהבה, שום דבר לא נשאר, 
לבד, נדודי זכרונות כמו רוח מאשר יכול להיות ו.... מת 

וכך אתה מרגיש כשאתה מתגעגע לתשוקה היום אל תהום הנשייה 
בלי זכרונות רעים, אבל גם בלי נוסטלגיה של אהבה ישנה, 
​​אהבתי אותך, אין לי ספק ... באופן חופשי ... לא מרגיש את חומו. 

מה היה יכול להיות, אבל זה היה אוהב את חיים או שברון לב, 
לא עניין של מחפש אחרת כפי שמעמיד את כפתור אחר, 
שבמשך השנים חוו ללמוד לחיות לבד, כמו הירח מחטיא את השמש 

יש מי שאוהב את מחר ... אבל אחר הצהריים ... כל מה שהולך לאיבוד, 
שינה ללא זיכרון ושהאהבה למחרת בבוקר, Hala ... כפתור אחר, 
יותר אני אוהב שנותן הכל ואפילו בעין גדלה על כפתור אחר. 

וכך, כלוא במערה שלי .. . הבריחה מי שמביא את כפתור חדש, 
אני שמח עם הזיכרונות שלי אפילו החלומות האלה ... רק היום ... חלומות 
כבר הרכבת האחרונה שלי עזבו ומכונית ש.... אני רק הולך.

"" Cuando algo de uno se muere.. parte de uno... muere también..""

Como un sueño acabado reaparece del recuerdo que no murió,
pero también me veo lejos como si el amante no fuera yo
que me siento extraño cuando pienso lo mucho que te amé y se acabó.

No me reconozco entre aquel bohemio y la soledad que me cubre hoy,
ni tan siquiera recuerdo los pajarillos que brotaban en mi interior,
que lejos han quedado mis sueños de aquella pasión veloz.

Hoy te veo pasar bella y hermosa pero mi sangre ya no altera mi corazón,
hoy ni tan siquiera busco a lo lejos verte lleno de pasión,
 hoy, pasas y nada queda porque ya no soy el mismo que te amó.

Y como platos rotos que aún pegados, hoy rotos son,
no puede volver el fuego a quemar el hielo que quedó
tu te fuiste, el día pasó a la noche y el que te amó ... murió.

Pero hoy lo recuerdo extraño, con la misma pluma pero sin pasión
como si el último tren que ha partido de aquella estación, de los dos,
te halla dejado en el olvido...él siguió su camino pero ¿donde he quedado yo ...?

Extraño sentimiento compartido por el mismo que hoy te escribe y ayer soñó,
que siendo la misma sangre que recorre el mismo cuerpo, no siente hoy
aquel fuego por amarte.... aquellas volvoretas que no revolotean su corazón.

Te fuiste o te dejé partir...., ya no recuerdo quien primero marchó
solo sé que aquello ha muerto y de tanto amor, nada quedó,
solo, recuerdos que vagan como el viento de lo que pudo ser y .... murió

Y así se siente cuando se pasa de la pasión al olvido de hoy
sin malos recuerdos pero también sin añoranzas de un viejo amor,
yo te amé, no tengas dudas... tu libremente... no sentiste su calor.

Lo que pudo haber sido y no fue es vida de amor o desamor,
no es cuestión de buscar otro como quien pone otro botón,
que con los años vividos aprendes a vivir solo, como la luna no alcanza al Sol.

Los hay que aman de mañana... pero por la tarde ... todo se perdió,
duermen sin ese recuerdo y a la mañana siguiente aman, hala...otro botón,
más yo soy de los que al amar lo da todo y hasta el ojal creció para otro botón.

Y así, encerrado en mi cueva... escapando a quien traiga un nuevo botón,
soy feliz con mis recuerdos incluso aquellos sueños... que solo hoy ...sueños son,
que ya mi último tren ha partido y en ese vagón .... solo voy yo.