הזעות הלילה

סליחה על השגיאות בתרגום של הבלוג הזה

הזעות הלילה

צבע כהה ושחור, אני מלווה את השתיקה של חלומות
שבו הבתים נראים ארונותיהם של הרוגים זקופים
ועד שאני מרגיש חום קהה,
האש של אהבה שכמה ש. חובה החלונות שלך, הם באים אליי, זכרונות רחוקים שעות של בהירות שבו הגוף שלנו הזיעו אבל היום, כל מה שהתייבש, אני קם והולך וכל שותק כמו הנהר, כי המים יבשו לקח זרם אחר.מקרה מחפש לאיבוד, מי נהר מת, תהיה אני מציע ערוץ שלי רחב, נקי ומזכרות שבו מים הנעים עדינים ללא ענפים או atulladeros ודגים יכולים לשחות כמו לפני שנים, היו לי מים. איזה ערוץ נהר הוא לא אם המים לא להסתובב בתוך הבשר כישן ביחד ו בלילה לא קבל נשיקה, לילה שקט וחשוך, אבל זה הקדמה למתהששוכבים נימקים כאשר אין רגשות. Silencio בקור כשהשמש לא חזרה, גופים ישנים במיטות, רק גופים, רק כי , כאשר שום דבר שאתה אומר ואני לא מרגיש שאתה לידי, את הסדינים קרים ... היו הגופים לא זיעה.ואתה, נותן סיבוב וסיבוב במיטת המוות שלך געגועים שאי שם ... יכולים לצפות שהגוף שלך מספיק כדי לקרוע את מראה נשיקה וכך לבלות שעות בלילות הארוכים שלך / שלי של שתיקה. 

Sudores de la noche

Oscuro y de color negro, te acompaña el silencio de los sueños
en donde las casas erguidas parecen féretros de muertos
y en medio de ese adormecido calor presiento,
el fuego de amor que algunos tuvieron.

Atreves de sus ventanas, llegan a mí, lejanos recuerdos
de horas de claridad donde sudaban nuestros cuerpos
pero hoy, todo se ha secado, me levanto y me voy y todo es silencio,
como el río que se secó porque las aguas cogieron otro riachuelo.

Busco si acaso perdido, aguas de ríos muertos,
le ofrezco mi amplio cauce, limpio ya de recuerdos
donde sus aguas circulen mansas sin ramas ni atulladeros
y puedan nadar los peces como hace años, mis aguas tuvieron.

Que cauce no es río si el agua no circula por dentro
como la carne que duerme junta y de la noche no sale un beso,
silencio y noche oscura, mas bien es preludio de muertos
que yacen languidecidos cuando no hay sentimientos.

Silencio en la noche fría cuando el Sol no ha vuelto,
cuerpos dormidos en camas, solo son cuerpos, solo eso,
cuando nada me dices y yo ni a mi lado te siento,
las sabanas siguen frías...los cuerpos, sudor no tuvieron.

Y tú, das vueltas y más vueltas en tu lecho de muerto
añorando que en algún sitio... podrían esperar tu cuerpo,
bastaría una mirada para arrancarte un beso
y así pasas las horas, en tus/mis largas noches de silencio.