לעשות אהבה ...? ואחרי שדברנו ....

סליחה על השגיאות בתרגום של הבלוג הזה

לעשות אהבה ...? ואחרי שדברנו ....

זה היה  אישה שאמרה לי מילים נשגבות 
שגרמו לי לחשוב על המסר הסמוי היפה שלה, 
... ואז מה שאנחנו עושים ...? גברי חשף את  האנוכיות 
ש, כמו חיות, אנחנו לספק את האינסטינקטים שלנו בלבד. 

... ואז מה שאנחנו עושים ...? רוב עישון סיגריות, 
אחרים נכנעו לישון, מועברים למעלה, 
אבל אם אנחנו מדברים והוא נשאר כדי לספר לנו משהו, 
יאחדו את הזיעה, את המילים ... ואם משהו ... חזרה למעלה. 

מדוע אינסטינקט לערבב עם אהבה או תשוקה? 
יכול אתה לא צריך אהבה ללא האינסטינקט הזה, אבל לא בלי תשוקה? 
או שזה אולי מומחה האינסטינקט אוהב יותר מאשר את תחושת האהבה רק ? 
או שזה כוכבות פורנו אוהבים יותר מאי פעם נתן לו נשיקה ...? 

... ואז מה שאנחנו מתכוונים? כרוך בזיעה ובאהבה, 
מילים רכות שהם מדברים כשאת השמחה לא הסתיימה, 
כשהעיניים מביטות קדימה עם פעימות לב, 
שיחה היא אורגזמה חדשה המחזקת את מערכת היחסים. 

אמרה לי כמה יפה ביטוי בזה וכמה צריך חושב ...! 
ישנה כמו אלה שיושבים, שלא לדבר על ידיים, 
לפעמים להסתכל בחשדנות כידיו הישנות תמיד מדברים 
פעמים שהיו פעם, יושב  בסמוך  לאהבה.

¿Hacer el amor...? y después de que hablamos....

Fue una mujer quien sublimes palabras me dijo
que me hicieron pensar su bello mensaje escondido,
... y después ¿de qué hablamos...? destapó el varonil egoísmo
que, como los animales, sólo buscamos saciar nuestro instinto.

... y después ¿de qué hablamos...? la mayoría fuma un pitillo,
otros, rendidos al sueño, se entregan vencidos,
pero si hablamos y algo aún queda por decirnos,
sería unir el sudor, las palabras... y si acaso... volver al principio.

¿Por qué mezclamos el instinto con el amor o incluso la pasión?
¿Es que no puede haber amor sin instinto pero no éste sin pasión?
¿O es que acaso el experto del instinto ama más que el que solo siente amor?
¿O es que los actores porno aman más que el que un beso nunca dió...?

... y después ¿de qué hablamos? envuelve sudor y amor,
suaves palabras que hablan cuando el gozo no acabó,
cuando los ojos se miran de frente latido con corazón,
hablarse es un nuevo orgasmo que refuerza la relación.

¡¡¡ Qué bella frase me dijo y cuánto en ella uno debe pensar...!!!
como aquellos viejos que sentados, unen sus manos sin hablar,
a veces se ven de reojo pues sus ancianas manos siempre les hablará
de tiempos que un día fueron, tertulias después de amar.